גיא שמחי: "כל ספורטאי עם מוגבלות שנעזר באחד ללא הוא שגריר"

גיא שמחי (עדי מלול)
גיא שמחי (עדי מלול)
הספורטיאדה ה-37: ממונה על האנשים עם מוגבלות בהסתדרות בראיון מרגש על השילוב עם הספורט בחיים היום יום

גיא שמחי, חולה סכרת נעורים, עד לפני 14 שנה הצליח לראות כמו כל אדם רגיל. בעקבות ניתוח לא מוצלח שעבר נותר עיוור. עד אותה נקודה, אותו ניתוח, חייו נראו ורודים לחלוטין, היה נשוי לאשתו שלי שנתיים, משוחרר מהצבא, סטודנט לתואר ראשון בבר אילן ועם המון תכניות לעתיד.

"נכנסתי רואה - יצאתי עיוור ונפלתי לבור עמוק, חושך תרתי משמע", אמר שמחי והוסיף: "מתוך הכאוס המטורף שנקלעתי אליו, המשפחה המדהימה שלי וחבריי הנהדרים הרימ ואותי והחלטתי לאחר הרבה שאלות פילוסופיות ופרקטיות לגבי המשך החיים, שאני חוזר אליהם וממשיך בדיוק את כל מה שתכננתי.

הספקת די הרבה מאז גם בהשוואה לאדם בריא לחלוטין.
"סיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני באוניברסיטת בר אילן ולשלי, אשתי, ולי נולדו ארבעה בנים, האחרון שהם ממש חדש ואני יכול להגיד היום שאני אדם מאושר. למדתי לחתל, לקלח ואפילו להבדיל בין השנים, בלי שום הנחות. בזכות הטכנולוגיה אני יכול לנהל את חיי גם דרך הוואטסאפ ומחשב, מעולם לא למדתי ברייל, לא היה לי זמן לזה, עשיתי את כל הדרך הזו דרך הקראה".

היית בעברך מנכ"ל בית הספר לכלבי נחייה.
״לאחר תקופה לא מבוטלת שבה הלכתי עם מקבל נחייה הגיע טרנר, גלב הנחייה הראשון שלי. בזכותו הרגשתי שאני הולך כאחד האדם ורציתי לתרום חזרה לחברה. בשנת 2012 נבחרתי ליו"ר בית הספר לכלבי נחייה. שנתיים הייתי יו"ר האגודה ומשם נשלחתי להיות המנכ"ל וארגון הגג שנותן כלל שירותים לקהילה".

מה מהות התפקיד?
"זוהי עבודה תובענית מאוד, החל מילדים בני יומם ועד מבוגרים בכל תחום בחיי היומיום. בשנת 2014 חל אירוע מכונן עבור 800,000 איש בגיל עבודה בישראל שהיו אנשים שקופים עד אותו רגע. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, חתם על הסכם קיבוצי בו הוא חייב את כל הגופים העסקיים שיש להם מעל 100 עובדים לייצוג הולם של שלושה אחוז עובדים עם מוגבלות מכלל העובדים בארגון. ההסכם הזה הוא היסטורי כי עד אותו יום לא הייתה התייחסות לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות. על הסכם זה הוטל צו הרחבה שחתם עליו שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, שחייב את כלל המשחק, כך שהפרת צו כמוה כהפרת חוק".

מה נראה מהעולם שלך בספורטיאדה?
"בזכות מנכ"ל הפועל, יורם ארנשטיין, עשינו צעד אמיץ נוסף, בשנה שעברה השתתפו אופני טנדם בספורטיאדה, אופניים דו מושביים כשמקדימה אדם רואה ומאחור רוכב עיוור וזו פעם ראשונה בהיסטוריה שייצרו אפשרות לאנשים עם מוגבלות להתחרות כמו כולם ולהרגיש כמו כולם באותם מסלולים ובהזנקה אחת. לכל מתחרי אופניי ההרים הוספנו השנה את ענף הריצה ובספורטיאדה הקרובה יתחרו חבר'ה עיוורים יד ביד עם רצים רואים במירוץ טום הדקל באילת".

מה האני מאמין שלך?
"אני מאמין כי כל ספורטאי עם מוגבלות שנעזר בספורטאי ללא מוגבלות הוא שגריר כדי לפתוח את השער לחברה לראות. היד ביד הזו היא סימבוליקה של הניצחון בחיים!".