4 מטר מעל כפר סבא

3.60 מטר, השיא הלאומי הטרי והאיכותי לקפיצה במוט נשים עד גיל 16, מחייב להפנות זרקור לא רק אל האתלטית המוכשרת עצמה, עדן זיו בת ה-15 מהפועל אורן השרון, אלא בכלל אל פרויקט יוצא דופן בנוף הספורט הישראלי. שוב הוכח כי כשיש מתקן טוב ומאמן טוב, בעל שם ומוניטין במקצוע ספציפי, אזי יש גם עשרות ילדים, הכשרונות מתבלטים, פורצים, והנה יש שיאים והישגים. וזו רק ההתחלה אצל קוסטה סמיונוב בהפועל אורן השרון

קונסטנטין (קוסטה) סמיונוב, שיחגוג 50 בחורף הקרוב, מנצל עד תום את מגרש האתלטיקה החדש בכפר סבא. כחצי יובל לאחר שקבע שיא ישראלי, 5.76 מטר, וייצג את ישראל באולימפיאדת אטלנטה 1996, הוא מוביל את עדן זיו, אלה רובינשטיין ועוד צעירות וצעירים מכפר סבא ורעננה בעיקר, גבוה גבוה מעל הרף במקצוע המרהיב ביותר אולי שיש באתלטיקה. אגב, על רובינשטיין בת ה-17 אומר סמיונוב כי היא מוכנה כבר לאתגר 4 המטרים.

עד לפני כמה שנים היו מעט ילדים מאזור השרון, שנאלצו לנסוע להדר יוסף בתל אביב כדי להתאמן במוט, עד שעיריית כפר סבא, המעסיקה את סמיונוב כמאמן, החליטה לבנות איצטדיון אתלטיקה צנוע. העבודה של סמיונוב התחברה לפרויקט איגוד האתלטיקה בראשות אלוף אירופה לשעבר אלכס אברבוך ביחד עם העבודה של הפיינליסט האולימפי דני קרסנוב בראשון לציון ושל האחים ולרי ז"ל ופבל יבל"א קוגן בהדר יוסף, שאימנו בעבר את אברבוך וסמיונוב בהתאמה.

לסמיונוב יש כיום 20 קופצי מוט בקבוצה, כולל שתי בנות בכיתה ב, ובסך הכל 16 בנות ו-4 בנים. סמיונוב מרוצה מפרי עמלו ורואה גם את החזון: "אני בהחלט רואה הגעה של קופצות וקופצים אל הרמה הבינלאומית בעתיד. רואים את הפוטנציאל בעיקר אצל הבנות כיום". סמיונוב מאמן במקביל גם את השיאנית הקודמת, נעמה ברנשטיין (4.05 מטר), המשתייכת אל אתלטי הנגב.

אצלו בכפר סבא מתאמנות הצעירות 8 עד 10 פעמים בשבוע באיצטדיון בו גם נערכות אפילו תחרויות קטנות. סמיונוב: "הן משלבות יפה את האתלטיקה עם הלימודים. קשה לדעת מה יהיה בגיל צבא אבל כרגע יש תנאים, יש מתקן ברמה בינלאומית והוא מלא פעילות של ילדים אחר הצהריים, יש בישראל את מזג האוויר הטוב ביותר ואין הבדל בין ילדים מישראל לבין ילדים מאמריקה או רוסיה. הרמה עלתה בישראל, ללא ספק. פעם היו באים לתחרות 3-2 ילדים וכיום 40-30. התוצאות של עדן ואלה למשל, לא פחות טובות מתוצאות שרואים כיום ברוסיה אצל בנות גילן".

לאחר שסמיונוב פרש מפעילות כספורטאי, הוא התרחק מהענף, אבל היוזמה של העירייה והמועדון בראשות אמנון גור לבנות אתלטיקה החזירה אותו לפעילות מבורכת: "במשך 14 שנים אחרי הפרישה שלי לא התחברתי לשום מועדון ונעלמתי מהענף. לאט לאט הבנתי שאני צריך לבנות תשתית מההתחלה כדי לפתח אתלטיקה. אני מסיר את הכובע בפני הבנות הצעירות, בפני ההתנהגות שלהן, התפיסה המהירה, המוטיבציה, העמידה במטרות. והכל מתחיל מכיף גדול. אתה לא יכול לבוא לילד ולהגיד לו לקפוץ במוט פתאום. אתה רואה מבנה גוף, קואורדינציה, מהירות ואומר 'בואו תנסו', ואז רואים אם הילדים מתחברים או לא. נדרש גם אומץ".

סמיונוב, שעלה מאוזבקיסטן יחד עם מאמנו דאז, פבל קוגן, מנחיל את הידע לדור הבא ומבטיח לנו עתיד ורוד אבל מזכיר כי לא הכל ורוד ונדרש עוד שיפור בתשתית כדי להצליח: "חסרים לנו מוטות קפיצה ומחנות אימון. אם יהיו אימונים טובים הכל יבוא. אין דבר כזה 'גנים לא טובים' לעומת גנים של עמים אחרים".