רוח חדשה


שי בובר נכנס לתפקיד יור איגוד השייט כשהוא צריך להתכונן בו זמנית לשתי מהדורות של משחקים אולימפיים תוך שלוש שנים, מגבלות קורונה רפואית וכלכלית, וחילופי דגמים אולימפיים. לא כל כך נעים לראות מועדונים סגורים אבל הספורטאים האולימפיים פעילים ובובר אופטימי: "השייט יחזור למסלולו, מדליה בטוקיו היא בת השגה". כמו כן הוא רוצה לפעול למען קידום מעמד המאמן, הגדלת מספר הספורטאים, ובעיקר, לעשות תמיד את הדבר הנכון, כפי שלמד מהאב, שמשון בובר ז"ל, מראשי הספורט הישראלי, השייט הישראלי ומרכז הפועל

11.1.2021

השייט הישראלי הוא סיפור של מסורת והישגיות ולכן לא פלא כי שי בובר הוא האדם החדש העומד בראש האיגוד. כמו יור איגוד השייט היוצא, גילי אמיר, גם שי מגיע ממשפחת שייט ידועה ואף הוא מהפועל שדות ים, המועדון היחיד שהביא מדליית זהב אולימפית לישראל אי פעם, גל פרידמן, למי ששכח, אתונה 2004. בובר בן ה-45, חבר הנהלת האיגוד בקדנציה היוצאת, צמח כשייט מהיותו ילד ועד הבוגרים, בעל ניסיון בניהול (עובד כיום כמנהל הפיתוח העיסקי של קיבוץ שדות ים), בנו של אחד ממייסדי ומנהלי השייט והספורט הישראלי בכלל במשך עשרות שנים, שמשון בובר ז"ל.

שי בובר יבל"א, מספר על המורשת של אבא, שכיהן בין היתר גם כמנהל אגף הספורט של מרכז הפועל: "ינקתי את הספורט מהבית. כמעט כל שבת הסתובבתי עם אבא בנסיעות מתחרויות התעמלות בווינגייט למשחקי כדורמים בגבעת חיים, רוגבי בקיבוץ יזרעאל, תחרויות אופניים, אתלטיקה בהדר יוסף וכל מה שקשור להפועל. הייתי מחובר לזה, ולא רק לכדורגל או כדורסל אלא לכל הענפים שיש בישראל. חזרתי אל הספורט בשנים האחרונות כשהילדים שלי נכנסו לחוגי שייט. הילדה בגלישת רוח והילד בשייט מפרשיות".

מוטו אחד שאתה מביא מבית אבא?

"בעיקר האמונה כי אתה עושה דבר נכון, קם בבוקר לעשייה ומחשיב מאוד יחסי אנוש טובים. אלה דברים שמלווים אותי גם בעבודה".

גילי אמיר, בדיוק על פי הבטחתו עם כניסתו לתפקיד לפני כשמונה שנים, סיים שתי קדנציות ופרש, וכעת שי עובר חפיפה, מסייר במועדונים, אם כי הכל תחת מגבלות הסגר ושאר בעיות תקופת הקורונה. לאחר שנבחר בהצבעה במסגרת האסיפה הכללית של איגוד השייט, הצהיר כי יסייר ויבקר בכל מועדון מאילת ועד נהריה, אבל כידוע, המועדונים סגורים כרגע ורק ספורטאי הסגל האולימפי פעילים.

בובר: "אישרנו את התכנית השנתית של הענף ואני רק מקווה שלא נידרש לשינויים. כבר בחודש הבא אמורה להתקיים תחרות גביע אילת בגלישת רוח וכולנו תקווה לראות את הספורטאים מזנקים אל הים האדום בעיר שהיא ירוקה. השבוע נסיים את מינוי הוועדות השונות של האיגוד, ונדון במסגרת התקציבית ובתכניות הבינלאומיות של הנבחרות. נכנסנו עכשיו לתקופה של בין שני קמפיינים אולימפיים, טוקיו 2021 ופריז 2024".

ומה תמונת המצב בעקבות דחיית המשחקים האולימפיים וחילופי הדגמים?

"אנחנו עומדים בפני אתגר כפול. לקראת טוקיו אנחנו בישורת האחרונה עם נציגה אחת בגלשני רוח, קטי ספיצ'קוב, כשההכרעה בגברים עדיין לפנינו. נבחרת הגברים עובדת כיחידה אחת מגובשת, כשהמאמן גור שטיינברג רוצה להחזיק את מתח העבודה עד הקצה. בנשים, אלה שלא מפליגות בטוקיו, כולל העתודה, כבר מתאמנות על הגלשן של פריז, פויל, וכן אנחנו כבר עובדים על הדגם החדש הנוסף שיופיע לראשונה בפריז, קייט פויל. מפרשית ה-470 תהיה עבור זוגות מעורבים בלבד החל מפריז, וכבר אנחנו עובדים עם שלושה זוגות כאלה. בינתיים, צוות הנשים לטוקיו, נויה ברעם ושחר טיבי, מתאמן בספרד עם אילן תשתש, וצוות הגברים, מאור עבו ויואב רוז, שטרם השיג את הקווטה לטוקיו, מתאמן באיטליה עם יוגב יוסף לקראת תחרות הקריטריון, אליפות אירופה בעוד כחודשיים. בסירת הלייזר אנחנו כרגע רחוקים מקווטה אבל ממשיכים ולא מזניחים את הדגם. כידוע, נופר אדלמן כבר ייצגה את ישראל במשחקים האולימפיים בלייזר ואנחנו חושבים קדימה. לדגם הפויל אנחנו מעוניינים בפרויקטור כדי להשיג ולצבור את כל הידע הנדרש להצלחה בדגם החדש".

מהן המטרות שאתה מציב בתחום האולימפי?

"בגלישת רוח אנחנו חזקים ואילו במפרשיות אנחנו צריכים להשתפר. האיגוד צריך לשאוף אל העשירייה הראשונה בכל דגם ולאיים על מדליות. נמשיך להשקיע בנוער כפי שנעשה עד היום וננסה להגדיל את בסיס הפירמידה, את מספר הספורטאים הפעילים, ולהביא כמה שיותר מדליות מאליפויות אירופה, אליפויות העולם והמשחקים האולימפיים. לגבי טוקיו, הרי שכבר משנת 2017 נרשם כי הצפי הוא למדליה אחת לפחות ושני גמרים. זה בר הישג לדעתי, בטח בגלישה, בנשים או בגברים, לחזור עם מדליה. נשמח לטופ 10 במפרשית ה-470".

מדברים הרבה בשנים האחרונות על כך שחיזוק מעמד המאמן הוא מפתח להצלחה. מה לדעתך ניתן לעשות בעולם השייט הישראלי בנושא?

"זו נקודה חשובה, בהחלט, והקושי העיקרי הוא להביא מאמנים ולשמר אותם במועדונים. נדרשת תכנית לפיה המאמן יהיה גם מורה לחינוך גופני בבוקר ויאמן אחר הצהריים במועדון כך שתהיה לו כדאיות כלכלית להישאר בתחום ולהתקדם. האתגר הוא גם בסיוע למועדונים כי בענף שלנו הציוד מאוד יקר והמצ'ינג הנדרש על ידי המוסדות המתקצבים מהמועדון עבור רכישת ציוד הוא גבוה מאוד. הנושא נהיה מאוד אקוטי במיוחד כעת, כשמחליפים דגמים אולימפיים בגלישת רוח".

מן הסתם, לא יהיה קל לגייס תקציבים וספונסרים. אתה נכנס לתפקיד בתקופה מאוד קשה.

"בוודאי שלא יהיה קל לגייס ספונסרים, וגם זה אתגר גדול הניצב בפנינו. להערכתי, נתאושש ביחד עם קצב החיסון ההולך וגדל בישראל, וכך גם השייט יחזור למסלולו אני מאמין. יש לקחת הכל בפרופורציות. מיליון איש יושבים בבית כיום לאחר שאיבדו את עבודתם ואילו אנחנו עוסקים בספורט. בסך הכל, הספורטאים האולימפיים שומרים על הכושר ועל קיום התכניות המקצועיות".

מרכז הפועל מברך

עם כניסתו של בובר לתפקיד הוא זכה בין היתר לברכתו של מנכל מרכז הפועל, יורם ארנשטיין: "אני מאחל הצלחה לשי בובר וחברי הנהלת איגוד השייט. מי ייתן ותצליחו להגיע להישגים באולימפידת טוקיו".