סליחה שאני עוסק באתלטיקה

אלכס אברבוך
אלכס אברבוך
אלכס אברבוך, אלוף אירופה לשעבר וכיום המנהל המקצועי של לידר ירושלים המשתייכת למרכז הפועל, בטור אישי על מצב האתלטיקה הישראלית בין ריו לטוקיו, על עבודתו עם נבחרת ההתעמלות, וכמובן, על ההופעה המצוינת של ירושלים בגביע אירופה לאלופות נוער, המוכיחה כי בכל זאת יש עתיד

בשנת 2000, במהלך גיבושון הסגל האולימפי לסידני 2000, קמתי ושאלתי שאלה לגבי מעמד המאמן בישראל, ומדוע שלא תהיה לו משרה מלאה. אמרו לי, אל תדאג אלכס, זה יסתדר עוד מעט. מאז עברו 16 שנים, וכיום, כמאמן ומנהל מקצועי של מועדון לידר ירושלים, אני עדיין רואה בסוגיה זו כבעיה מרכזית של הספורט בישראל וכי צדקתי ב-120 אחוז. כך גם כולם אומרים היום. עכשו כולם מבקשים סליחות כי אלו הימים הנוראים, אז אולי אני צריך לבקש סליחה על כך שבחרתי לעסוק בישראל בקידום האתלטיקה, מלכת הספורט.

את האתלטיקה יש לקדם בבתי הספר. קיימתי הרבה הרצאות בבתי ספר ברחבי ישראל ונדהמתי לגלות כי ברבים מהם אין פינה פשוטה לאתלטיקה הכוללת מסלול קצר, בור חול ומזרן קפיצות כנהוג במדינות מתקדמות. לא ביקשתי יותר מזה. או למשל, כשבונים מגרש ללא גג כלשהו, ללא יריעת בד למשל, שתגן מפני השמש או תמנע ביטול פעילות בגשם. הייתי רוצה לראות את יושבי המשרדים השונים מתפקדים בחוץ וללא מזגן כמו התלמידים.

לאחרונה הגיע מועדון לידר ירושלים, השייך למרכז הפועל, להישג שיא ישראלי באתלטיקה, מקום 4 בתחרות גביע אירופה לאלופות נוער בפורטוגל, מרחק של רק 2 נקודות ממדליה היסטורית -ו-2 מקומות מהעפלה לדרג הבכיר ביבשת, שם מעולם לא התחרינו. התאכזבנו מכך שלא עלינו על הפודיום, אבל התוצאה הזו רק הגבירה את המוטיבציה לפעם הבאה. הופענו בליריה שבפורטוגל עם צוות מצומצם של מאמנים, ולדעתי, אם היה לנו מאמן בכל מקצה, היינו עולים דרג. הקדמנו מדינות בעלות מסורת כמו צ'כיה ויוון, מה שאומר כי אנו יכולים להיות טובים יותר באתלטיקה בבוגרים, אבל כרגע השגנו את המקסימום במפעל זה.


ירושלים התקרבה לדרג העל באירופה


אנחנו עושים עבודה טובה מאוד עם הנוער של לידר ירושלים בזכות ההשקעה של הנשיא והספונסר שלנו, מרק אייזנברג, התמיכה של מרכז הפועל ובזכות עבודה מדהימה של המאמן הותיק, רומן פרדמן, שהוא בעל ידע רב ויודע לעבוד נכון. אבל אנחנו צריכים עוד רומן פרדמנים כמוהו, חדשים וצעירים. 70 אחוז מאתלטי הקבוצה בערך, שייכים לו. עם מאמנים בכירים נוספים נגיע רחוק, ואני קורא לספונסרים נוספים להצטרף אלינו ולתמוך בקידום הענף האולימפי מספר 1. בכלל, האתלטיקה הישראלית יכולה להגיע ליותר הישגים באמצעות עבודה מסודרת.

לאחר האולימפיאדה התאכזבתי לגלות שאנשים התאכזבו מכך שנבחרת ההתעמלות הקבוצתית בריתמיקה (התעמלות אמנותית) סיימה "רק" במקום 6. זוהי נבחרת הספורט החזקה ביותר שיש בישראל ומדובר בהישג ענק למאמנת הראשית של הנבחרת, אירה ויגדורצ'יק, ולכל צוות המאמנות שעבדו עמה והמאמנות שהצמיחו את הבנות לפני כן במועדונים. כל חברה מסחרית צריכה לקחת את הנבחרת הזו כמודל לחיקוי. ליוויתי את הנבחרת מקרוב ופגשתי מאמנות בעלות רמה גבוהה, בעלות ידע עשיר בענף הבנוי על מסורת רחבה גם במועדונים ברחבי הארץ. יש מאמנים טובים בישראל. זה עולה כסף להחזיק מאמנים טובים במשרה, אבל אנחנו מרוויחים אחר כך בתמורה את הנפת דגל ישראל בכל רחבי העולם ואת נגינת ההמנון של המדינה. כשזכיתי במדליית הזהב באליפות אירופה לאתלטיקה במינכן 2002 היו 60,000 צופים באיצטדיון בגרמניה. איפה עוד אפשר לקבץ כמות כזו של אנשים כדי שיראו את דגל ישראל מונף לצלילי התקוה? מישהו יודע כמה זה יעלה?