מזל טוב למאמן בן ה-95

(שרלי אופלגר)
(שרלי אופלגר)
(שרלי אופלגר)
(שרלי אופלגר)
(שרלי אופלגר)
(שרלי אופלגר)
מועדון הסיןף הפועל אשקלון חגג יום הולדת 95 ליוליאן אורלוב, כנראה המאמן המבוגר ביותר בעולם. לאחר שניצח את הנאצים במדי הצבא האדום בקרב סטאלינגרד המפורסם והיה אלוף ברית המועצות, מאמן ושופט בינלאומי, ועם ותק של שש אולימפיאדות, עלה לישראל בעקבות אסון צ'רנוביל כדי להעמיד דורות של סייפות וסייפים שעיטרו את המועדון בשלל מדליות בינלאומיות וייצגו את ישראל בכל רחבי הגלובוס. אורלוב: "תכלית חיי היא אימון סייפים צעירים"

 זו לא טעות. בהפועל אשקלון עובד ככל הנראה המאמן המבוגר בעולם. יוליאן אורלוב הוא שם דבר בסיוף העולמי, ובמועדון הצנוע אך עטור ההישגים חגגו לו השבוע 95 סתווים. אגדה חיה, לא פחות. הנה תולדות חייו המיוחדים כפי שהוא עצמו מספר.

אורלוב: "נולדתי בקייב, אוקראינה, שם למדתי עד כיתה ט'. היתה לי ילדות טובה
ומאושרת. הייתי חבר בצופים, חוג שירה, חוג דרמה, מחנות קיץ, טורנירי כדורגל.
פעילויות אלה כיסו את רוב היום שלי עד שהתחילה מלחמת העולם השניה. עם תחילת המלחמה פינו
את כל משפחתי למקום בטוח שבו העבירו קורסים להכנה צבאית כלוחמי טנקים.
ב 6 למאי 1942 נסעתי לחזית המלחמה, מבחירה שלי. בגיל 17 השתתפתי בקרב על
סטאלינגראד, שם כמה פעמים ביום היינו צריכים לעבור את נהר הוולגה תחת הפצצות
כבדות. כשאני נזכר בכל הרגעים המפחידים, בכל הרגעים שהייתי קרוב למוות מתחילת
הקרב על סטאלינגראד ועד המפלה של הנאצים, אני חושב שזה נס שנשארתי בחיים.
אני זוכר מהתקופה הזאת במיוחד את כל השבויים הנאצים שלכדנו ובהם פאולס שהיה
המפקד הראשי על הקרב בסטאלינגראד מטעם הנאצים, כאשר הוא לבוש במדי צבא
אדומים שלבש לקראת תהלוכת הניצחון שחשב שיבוא בסטאלינגראד".

אחרי הניצחון על הנאצים בסטאלינגראד נשלח אורלוב לבית הספר לקצינים בסרטוב, שם תוך
כדי לימודים החל להתאמן בחוג לסיוף במקביל להיותו חבר גם בנבחרת הכדורגל,
הכדורסל והסקי של בית הספר ולזכייתו באליפות העיר באיגרוף. אבל, כל זה היה מבחינתו בעדיפות שניה לסיוף.

"בשונה מענפי ספורט אחרים, בסיוף חשובה מאוד היכולת לחשוב. זה חשוב
כמובן בכל ענפי הספורט, אבל בסיוף נדרשת חשיבה טקטית תמידית. היא מצרך חובה. מכאן
ואילך כל דקה פנויה שהיתה לי הוקדשה כדי ללמוד לשלוט בטכניקה, לחדור לעומק של
כל הסודות של המיומנות. ב-1952 נכנסתי לנבחרת ברית המועצות למשחקים האולימפיים הראשוניים שלי,.בסך הכל הראשונים מתוך שש כספורטאי, מאמן, ושופט. זכיתי פעמיים באליפות ברית המועצות. לעמוד בראש הפודיום זהו אושר שאי אפשר להשוות לשום דבר בעולם".

אורלוב סיים בהצטיינות יתרה תואר שני בחינוך גופני, ועל תפקיד המאמן חשוב לו לאמר: "ניסיתי תמיד
"להלביש" את התלמידים שלי בטכניקה טובה. ללמד אותם לחשוב. להקנות להם ידע
באנטומיה של הגוף כדי שישכילו להוציא את המקסימום מהשרירים שלהם ומגופם.
לימדתי אותם את היכולת להכין מנטאלית ספורטאים שונים, וחוש הומור כמובן".

לאורלוב יש קבלות כמאמן. בין תלמידיו היו אלופי אוקראינה, אלופי ברית המועצות ולזכותו שלל הישגים באליפויות עולם ומדליסטים אולימפיים. הרבה סייפים מכל
העולם הגיעו אליו כדי לקבל אימון אישי, ופרט לכך הוא שימש כשופט בינלאומי בעל מוניטין רב
.
"אולימפיאדה שזכורה לי במיוחד זו האולימפיאדה במינכן. הטרגדיה שקרתה שם תהיה זכורה בלבי לעד כמקרה
מצער ביותר. מקרה זה גרם לי לחשוב רבות על עצמי בכלל ועל האני היהודי שלי בפרט.
אחרי המקרה בצ'ירנוביל, שבו התפוצץ המתקן הגרעיני, אצל הנכד שלי החלו בעיות
בריאותיות רבות, ובעקבות כך החלטנו לעלות לארץ".

בישראל הוא גילה כי לא ניתן להתפרנס מאימון סיוף ועל כן עבד בעבודות מזדמנות בירושלים ובכפר סבא, שני המקומות בהם אימן בהתנדבות מספר ערבים בשבוע עד שהגיעה הצעה מהפועל אשקלון, לאמן נערים שהם כבר מנוסים ומיומנים. ההצלחות לא איחרו לבוא ואורלוב סיפק הישגים בינלאומיים למועדון הדרומי עם שלל מדליות בינלאומיות. חניכו המפורסם ביותר עד היום הוא חבר הנבחרת האולימפית הנוכחית, גרשון בסקין, שזכה במדליית הארד של אליפות אירופה לקדטים בזמנו.

"אחד הרגעים המרגשים שלי בארץ היה הרגע שבו בסקין זכה
במדליה. במעמד הזה חשתי גאווה רבה והתרגשתי מאוד
כשראיתי את דגל ישראל מונף על הבמה, אפילו יותר מהרגע בו אני עצמי עמדתי על
הפודיום באליפויות. אני מאמין שתכלית חיי היא אימון סייפים צעירים".