יפו אדומה

(דורון ברסקי)
(דורון ברסקי)
(דורון ברסקי)
(דורון ברסקי)
(דורון ברסקי)
(דורון ברסקי)
(דורון ברסקי)
(דורון ברסקי)

לא, אל דאגה, זו לא הגדרה של גמזו אלא פשוט יש כדורסל ביפו והוא אדום. הפועל הצופים יפו היא הדגמא הכי בריאה לדו קיום. שחקנים נוצרים, מוסלמים ויהודים מכל העדות הולכים להאבק על העפלה היסטורית לליגה א ובינתיים חוגגים ביחד חתונות, ימי הולדת, או סתם עושים על האש אצל היור-ספונסר-מאמן- מייסד הקבוצה, מייקל חמאתי, ערבי יפואי שורשי, שבני משפחתו מתנדבים לשמש במזכירות במשחקים. הכל נעשה בהתנדבות אבל לא קל לשלם עבור דברים מינימליים כמו דמי רישום, ציוד וכו, ועל כן נפתח מסע גיוס ברשתות החברתיות. כשתיעלם הקורונה מומלץ לקפוץ אל האולם הכי יפה בליגה, במיקום הכי יפה, נמל יפו

4.9.2020

הפוטנציאל גדול. אולם הממוקם סמוך לנמל יפו, ממש ליד הטיילת והחופים היפים. קבוצת הכדורסל היחידה של יפו. מועדון ספורט המורכב מנציגי כל הדתות והעדות. שאפתנות ויומרה להעפלה היסטורית מהליגה האחרונה אל ליגה א. מאמן שהוא גם היור, הספונסר ומייסד הקבוצה, ערבי נוצרי בשם מייקל חמאתי, ועוזרו היהודי גל בר, שגם מנהל את השיווק והפרסום, והכל בהתנדבות. אין שכר לשחקנים, כולם באים באהבה, הולכים לאכול יחד, נפגשים בחתונות זה של זה ולא משנה תחת איזו דת. מגובשים.

חמאתי: "זו קבוצה בה כולם אוהבים את כולם והיא מאוד חשובה חברתית. אין גזע ואין פוליטיקה. ערבים נוצרים ומוסלמים, יהודים אתיופים, רוסים וכל העדות. אנחנו פתוחים לכולם. ספורט נטו. פוליטיקה לא מעניינת אותנו. לפעמים אחרי האימונים עושים אצלי בבית על האש, לפעמים הולכים למסעדה. זהו דו קיום אמיתי".

12 שנים קיימת הקבוצה, שהיא שיתוף פעולה עם מועדון הספורט הצופים האורתודוכסים המוכר לנו מהכדורגל. מעולם לא עלתה הפועל הצופים יפו מליגה ב, אבל הפעם התגבש סגל רציני אליו הגיעו גם שחקנים בעלי ניסיון בליגות הבכירות יותר, אלא שעידן מגיפת הקורונה והאתגרים הכלכליים שהביא עמו, פגע גם בפעילות של המועדון הסימפטי ולכן החל מסע גיוס כספים ברשתות החברתיות במקביל לפנייה אל הגורמים המוסדיים השונים עם בקשה לתקצב ולאפשר להפועל יפו להתפתח. על הפרק גם שיתוף פעולה עם הפועל תל אביב על מנת להקים מחלקת נוער עם קבוצות ילדים כדי שסוף סוף יוכלו ילדי יפו לשחק גם כדורסל באופן מסודר. ייתכן מעמד של קבוצת בת.

גל בר, רכז הקבוצה ועוזר המאמן: "אצלנו השחקנים משלמים כדי לשחק. יש הוצאות אולם, אגרות שיפוט, דמי רישום, ביטוח ועוד. היור מייקל תמיד השלים את החסר מכספו כספונסר, אבל גם הוא נפגע מסגר הקורונה ועל כן אנחנו במבצע גיוס כספים כרגע".

בעונה שעברה סיימה הפועל יפו במקום החמישי של מחוז תל אביב בליגה ב, ובמועדון גאים במשחק ההפסד לקבוצה שעלתה לליגה א, בני יהודה, שגברה בדרבי הדרום תל אביבי על היפואים בהפרש של שתי נקודות בלבד.

בר: "השמועה על הקבוצה רצה מפה לאוזן ושחקנים התעניינו ורוצים לבוא אלינו. קבוצות רוצות לקיים משחקי אימון נגדנו. אני מאמין שנהיה בטופ העונה וכי יש תקוה להעפלה היסטורית. בשבת הקרובה נקיים מבחן לשחקנים נוספים".

האדומים של יפו משחקים באולם חסן עראפה, מתקן חדש עם פרקט ומזגנים, לא רחוק מבית ספר וליד האטרקציות התיירותיות של יפו. ערב של כדורסל יכול להיות חלק מבילוי מושלם, שיתחיל או יסתיים ביציעים המכילים כ-200 מקומות ישיבה. "זהו האולם הטוב ביותר בליגה", אומר גל בגאווה, "אנשים שעוברים במקרה ליד האולם וקולטים שיש משחק, נכנסים, וכמו כן מגיעים חברים ובני משפחה לעודד וזה עוד מבלי שפרסמנו כלל. העונה אנחנו מנסים לעשות באז כדי להגדיל את התמיכה ואני מקווה שנזכה להיענות. אין אלטרנטיבה אחרת לכדורסל ביפו".

הקבוצה מקבלת סיוע צנוע מעירית תל אביב ומועדון הצופים האורתודוכסים, שמצוי בקשר עם הקהילה המקומית, וכמובן, מרכז הפועל שמלווה, כפי שמספר היור מייקל חמאתי: "מרכז הפועל תמיד מחלץ אותנו כשאנחנו נתקעים. סמנכל מרכז הפועל עודד נחמן ממש עושה שמיניות באוויר בשבילנו והוא אחד האנשים שצריך לאמר לו תודה כמו לכל מרכז הפועל. כיום, כדי להתקדם, אנחנו נשמח לכל עזרה. אם זה כדורים ואם זה תלבושות. אני מקווה שהפועל תל אביב באמת תסייע לנו בהקמת קבוצת ילדים. חשוב גם שהבוגרים יתקדמו כי הילדים צריכים לראות בבית, מקרוב, מודל מוחשי להצלחה, וזה לא יכול לקרות כשקשה להתקיים".

בר: "הקרובים של מייקל באים בהתנדבות כדי לשמש מזכירות במשחקים. בעוד חודש תיפתח הליגה ויש אצלנו שחקנים שמתקשים בתשלומי הביטוח והשכרת האולם. לא לכולם יש תלבושת אחידה בכלל. בדרך כלל, בשנים קודמות, מייקל היה משלים את החסר אבל השנה זה קשה יותר".

בכל מקרה, המשפחתיות והאווירה האינטימית מחפה על הכל, והשחקנים חוגגים יחד ימי הולדת וכל שמחה אחרת היא סיבה למסיבה. בר: "יש אחווה. באופן קבוע, כל שבועיים אחרי אחד האימונים אנחנו מבלים יחד ומתגבשים עוד יותר. אצלנו לא באים לאימון ואז הביתה. האווירה משפחתית ואין קשר לדתיות ועדתיות. הספורט מאחד אותנו".