יממה בספורטיאדה

(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
(ניר שועלי)
כשתחרויות הספורטיאדה ממש בעיצומן ומתנהלת מסביב לשעון, מריצות ורכיבות הבוקר ועד משחק הכדורשת האחרון בלילה, מתברר כי לא רק שזהו ארוע הספורט הגדול בישראל אלא גם הדבר הכי קרוב למשחקים האולימפיים באינטנסיביות, בתשוקה, באדרנלין ובכיף

 חזרנו מפאתי המדבר לאחר השכמה לריצת שטח, אופני הרים והתחרות המופלאה של אופני טנדם לעוורים, ואחרי כל האבק הזה הגענו לים.

השמש כבר להטה מעל גולשי הסאפ, הטרנד הכי לוהט בים, אבל בספורטיאדה כמו בחיים, אין חדש תחת השמש.

וכך, התפעלנו לראות את דיוה חתמי, מהחטיבה העסקית של ההנהלה הראשית בבנק הפועלים, משאירה רק קצף גלים ליריבותיה בקטגוריה 45+ כבר שנה שניה ברציפות. לא פלא, כי הדיוה שלנו עושה חיל גם בתחרויות בינלאומיות כולל אחת בהולנד בה היא חתרה 176 קמ במשך חמישה ימים וסיימה שניה.

חתמי: "אני גאה לייצג בספורטיאדה את בנק הפועלים ונהנית להיות כאן באילת במפעל הזה. ווין ווין סיטואיישן".

בגברים, בקטגוריה המבוגרת ביותר, 50+, סופר אמנון זלוף מארגון עובדי צהל כבר חמש שנים רצופות של זהב: "זה נהיה קשה משנה לשנה כי המתחרים משתפרים אבל כנראה שהטכניקה שלי עדיין מנצחת וגם האימונים במועדון לב ים שבחוף גורדון תל אביב".

בצהריים כבר היינו חייבים מזגן, בלי מדבר ובלי ים, אז נסענו לכדורעף באולם מצפה ים. מצאנו שם קבוצות מאורגנות היטב עם שחקנים ממש גבוהים וחזקים שמצדיקים שמות כמו התעשייה ה"אווירית" וחברת "חשמל".

קצת רחוק מהצמרת אבל עם הרבה תשוקה ואהבת ספורט מצאנו בדרג השלישי את מפעלי ים המלח. בקבוצה של השחקן-מאמן ירון שוורץ, שהוא גם מאמן אסא באר שבע נשים וגברים, היו על המגרש שחקנים שחלקם היה יחד אתנו בבוקר בתחרות אופני ההרים וחלקם בכדורסל. אולי בגלל זה ההתחלה היתה קשה מול אל על כי לקח לשחקנים זמן לקלוט שהם בכדורעף?

בכל אופן היה הפי-אנד והדרומיים חוללו מהפך כדי לנצח ולעלות להסעה למלון כדי לאגור כוחות למשחק נוסף בערב.

ובלילה: הקינוח. קל לזלזל בכדורשת. חשבנו שזו גרסא דהויה של כדורעף לעצלניות. טעות קשה. כשרוב ספורטאי הספורטיאדה לבושים יפה, מדיפים ניחוחות בושם ונדחפים לבופה העשיר במלונות בטרם יתרווחו בלובי או יתאווררו בטיילת, אנחנו מגיעים לאולם בגין ומשתאים.

כל שלושת המגרשים לוהטים ממאבקים, ובחוץ, קבוצות אחרות רק עושות חימום למשחק הבא. והשעה כבר אחרי 10 בלילה. השחקניות מדרבנות עצמן, נכנסות למוד של רצח בעיניים ונותנות הופעה. כיף אדיר וספורט במיטבו.

שאלנו את שחקניות עיריית בת ים, למשל, כיצד יכול להיות שבשעה זו הן עסוקות בחימום לפני משחק במקום להתענג בנחת על פינוקי מסעדת המלון וכל מה שיש לאילת להציע בלילה. והתשובה? שום התלבטות: "מה זאת אומרת? אנחנו רוצות להביא את הגביע לעיריית בת ים. זה העיקר".

כדי לסגור יממה יצאנו בבוקר למועדון השייט של אילת המארח את תחרויות השייט, ובין המולת היציאה לים של הסירות השונות והגלשנים, קלטנו את אלופי אירופה למקומות עבודה לשעבר ומנצחי 7 מ-8 הספורטיאדות האחרונות בדגם 420, יערה ונועם כהן, כשילדיהם הקטנים משחקים על הסירה עד שאמא ואבא ייצאו לים. נועם היה שייט 470 אולימפית וכעת הוא ורעייתו מייצגים את עובדי עיריית תל אביב.
"אתמול התהפכנו בים אז כרגע אנחנו רק מקום שני אבל אני מאמין שהיום נתקן את זה".

יממה בספורטיאדה. יממה מעייפת אך מלאת השראה ומשאירה טעם של עוד.