הכיתה המעופפת

המועדון המעוטר ביותר כמעט שנעלם במאה ה-21, חזר בקטנה תחת שם המועצות האזוריות עמק חפר ומנשה אבל זה לא היה זה עד שלא חזר שם הקסם 'הפועל המעפיל', ובמקביל, אחרי שלוש שנות בצורת, הגיע הניצחון המהדהד 0-3 בגמר התיכונים מול גלילי כפר סבא על ידי עתודת המעפיל, הלא הם כיתות י-יב של מבואות עירון, שלא הפסידו אפילו פעם אחת העונה.

"הם הפתיעו אפילו אותי" מודה המאמן יניב בר נצר, עוד נצר לשושלת הכדורעף המפורסמת של הפועל המעפיל. "הם לא היו פייבוריטים מול גלילי וחשבתי שיהיה צמוד אבל הם הגיעו מפוקסים, נחושים ויודעים כי המטרה היא הזכייה אחרי ההפסד בגמר לאופק מטה אשר בשנה שעברה. הם גם מתאמנים קשה כל השנה".

מבואות עירון, בית ספר שש-שנתי של 1100 תלמידות ותלמידים, מתוכם 150 בכדורעף, שזה יותר מעשרה אחוזים, זכה באליפות העשירית, יותר מכל תיכון אחר. אופק חזן, שהוכתר 'מצטיין המשחק', הוא רק בן 16, חוסם אמצע המתנשא לגובה 1.96 מטר עם תחזית צמיחה לגובה 2 מטרים בלי עין הרע, ועתיד מבטיח בכללי. הוא בנה של שחקנית הנבחרת בעבר, דנית חזן, ובר נצר אומר עליו: "אם הוא רק ישאף למעלה הוא גם יגיע".

שם מעניין נוסף מבין המצטיינים הוא ענבר שחר, המוסר של עירון, בנו של המוסר רביב שחר, שם מיתולוגי במועדון הבוגרים, ששיחק בליגה הבכירה ממש עד השנים האחרונות וכעת לקראת גיל 50 משחק בקבוצת המשנה שבליגה השניה.

שחר, חזן וצעירים נוספים אמורים להוות את שלד העתיד במועדון המחובר לתיכון ולכל הקהילה. "הרבה בוגרים התחילו אצלנו ואנחנו שואפים להמשיך עם המוטו שלנו, התבססות על שחקני בית. יש כאן קהילת כדורעף מדהימה באזור, והשילוב של מערכת חינוך עם ספורט זה הדבר הכי חשוב. למשחקי התיכון הגיע יותר קהל מאשר למשחקי הבוגרים. היתה אווירה נהדרת. זהו המודל שמתאים לנו. חלק מהשחקנים מגיעים לבוגרת ולנבחרות ישראל, ורוב אלה שלא, מתנדבים לשרת בצבא ביחידות מובחרות או בשנת שירות למען הקהילה. לכך אנחנו מחנכים".