אני גאה להיות המנכ"ל של הפועל ואני רואה את עצמי כאזרח שחשוב לו שיהיה כאן טוב

יום ארנשטיין מנכ״ל מרכז הפועל בראיון מקיף על אירוע הספורט הגדול במדינה, שיתוף של בעלי מוגבלויות בתחרויות ומה מתוכנן לנו בספורטיאדה ה-40?

מספר המשתתפים עלה ב-50 אחוז, מ-6,700 ל-10,000 ספורטאים. זה מהווה גורם מלחיץ על כל המערכת, אנשים פה שמנהלים את הספורטיאדה מיומנים בענפים, יש פה רכזים ותיקים.  אנחנו עובדים כל השנה על הספורטיאדה, יש פה 600 מתנדבים שמפעילים את המערכת ב-14 ענפים, באופן שיטתי יש פה כל אחד רכז ענף שמכיר את המקצוע, שינויים בחוקות, כל אחד מבין מה זה מבנה של תחרות ועל פי התקנון.

מבחינת שינויים יש קפיצה של נושא בעלי המוגבולוית.
״זאת הספורטיאדה הרביעית שמשתתפים בעלי מוגבלויות, אבל זה בעצם הפינאלה של כל מה שעושים במהלך השנה בנושא הזה, אנחנו עוסקים בזה במהלך השנה, עושים פעילויות עם גופים רבים כמו אקי"ם, ניצן, אתגרים, המשקם, ספיישל אולימפיקס, הכפרים לגמילה מסמים כמו מלכישוע, משקיעים הרבה אנרגיות כל הנושא של בעלי מוגבלויות הוא חלק מהאג'נדה של ההסתדרות שקשור בצמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם. אנחנו הגוף הביצועי מספר אחת שנותן מענה אמיתי, פשוט מרים את המוראל של כל האנשים של בעלי צרכים מיוחדים. לדוגמא, חברה כמו 'המשקם' שהתחלנו לעבוד מולה בירושלים וחולון מביאים ערך מוסף לעובדים שחלקם מוגבלים פיזית או קוגנטיבית ופתאום הם משחקים באולינג ומתייחסים אליהם. יחד עם מאמאנט עשינו פרוייקט משותף במלכישוע שמשקם מכורים לסמים, בימים האחרונים הוקם שם חדר כושר במימון מרכז הפועל, צריך לציין את ההסתדרות שעם הכסף שהיא נותנת אנחנו מקבלים "בק טו בק" לתמורה. אני חשוב שראשי ההסתדרות עוד לא יודעים עד כמה הם תורמים לקהילה דרך הפועל. אנחנו תומכים בעמותת אתגרים, אתה רואה מירוץ שלהם בת"א וזה פשוט תענוג, חוויה מדהימה, רגשית".

השנה זאת הספורטיאדה ה-39 יש כבר תכנון לספורטאידה ה-40?
"יש כבר צוות שעובד על זה, ייתכן שנעשה משהו מיוחד, אני חושב שהגדולה של הפועל שהיא שומרת על מומנטום, סטביליות ואיכות ותוכן. אני חשוב שההישג הגדול ביותר שהגענו אליו זה שאנחנו מעלים את הרמה שומרים על המטרות שלשמן קיים הפועל וההסתדרות. גוף שעושה עבודה חשובה בחברה הישראלית. אני לא חושב ש-40 שנה יש צורך לחגוג יותר מדי כי החגיגה היא שהגענו לאירוע פנטסטי שיש לו שם מאוד גדול גם בעולם. אין אורח שבא לכאן ולא רואה את העוצמה של הפועל והעובדים בישראל".


יש לזה אח ורע ובעולם?
"הפועל משתתפים מדי שנתיים באליפויות אירופה ואליפויות עולם לספורט במקומות עבודה. אין אירוע בסדר גודל הזה של 10 אלפים איש. גם בהיבטים החברתיים והמקצועיים. זה מראה שההסתדרות שבשונה ממקומות אחרים אחרים בעולם, רק הולכת ומתחזקת, מספר החברים בה הולך וגדל. בעולם יש ירידה בכמות החברים באיגודים מקצועיים והסכמים קיבוציים. מאוד מעריכים את הפועל גם בעולם, שותפים לכל גוף בינלאומי. 3 מאנשים של הפועל הם ראשי ענפים בעולם, בארגון קסיט, קונפדרסיון ספורטיב אינטרנשיונאל efcs - שני ארגונים שאחנונ חברים בהם מיום הקמתם כבר 100 שנה".

מכבדים את הפעילות שלנו ומבינים שאנחנו בעלי עוצמה כספית.
"גם מדינת ישראל יודעת להוקיר, רואים את זה בתקציב השנתי שאנחנו מקבלים ממשרד התרבות והספורט, שיש לנו שותפות מלאה איתם. בערב הפתיחה היו ראש מנהל הספורט ויושבת ראש הטוטו. אנחנו בסך הכל רוצים לעשות טוב למדינת ישראל".

מה ספורט תורם למקומות העבודה?
"אני יכול להגיד שזה מעניין, זה דבר מיוחד שאתה רואה ענפי ספורט הישגיים שכל יום שחקנים עוברים ממקום למקום, בספורט במקומות עבודה הקבוצות הן קבוצות של חברים שהולכות דרך ביחד, נוצרת חברות אמיתית. כימיה גדולה והעובדים האלה הם גם העובדים המצטיינים ביותר במקומות העבודה שלהם. הכניסה של ערכים בספורטיאדה היא דבר חשוב כי כל אחד שמבין שיש עוד אנשים ששווים, זה נותן בוסט. אנחנו כל הזמן מנסים שבנוסף לספורט יהיו ערכים כי ערכים מחזיקים חברה. ערכים נותנים ערך מוסף לכל דבר שאתה עושה. אני גאה להיות המנכ"ל של הפועל ואני רואה את עצמי כאזרח שחשוב לו שיהיה כאן טוב".

אתה נחשב לאיש חזק בספורט הישראלי התחרותי, מה הספורט הישראלי יכול להרוויח מפיתוח של ספורט עממי?
"המדינה מקציבה דרך רשויות מקומיות סכום של כסף, אתה צריך להיות מאוד חכם כדי לדעת איפה להשקיע. המדינה משקיעה בתוך התקציב השנתי שלה גם בספורט העממי. אבל בסך הכל כמות הכסף נתונה. בצורה קטגורית מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה להשקיע יותר בספורט, בחינוך לבריאות הגוף, בפעילות גופנית והדברים תקועים, לדוגמא, המדינה כריזה על תוכנית "אפשרי בריא" לפני 10 שנים וזה די מדשדש. התוכנית תקועה, מלבד כמה רשויות שהרימו את הכפפה, אבל משרד הספורט ומשרד הבריאות פשוט לא מיישמים אותה. התוכנית באה לתת מענה לבעיות של חולי ובעיות של פעילות פיזות של האוכלוסייה במדינת ישראל. הדבר המרכזי שחסר הוא כל הנושא של מתקני הספורט, אנחנו אחת המדינות העניות ביותר בעולם בתחום המתקנים. יש פה גם דברים מבניים שקשורים בניהול הכסף. במדינות מפותחות הכסף המוניצופלי והכסף הרגיונאלי משפיעים באופן ישריר על האזרח. כאן הכסף הולך למדינה והמדינה מחלקת אותו לרשויות. זה עניין של שליטה ופוליטיקה. לטעמי החלוקה לספורט אינה צודקת, יש אי צדק גדול, כי יש ביקוש גדול של האזרחים לקבל שירותי ספורט והמדינה פשוט לא משקיעה מספיק בספורט. והיא עושה עוול לתושבים שלה כי אחד הדברים הכי ברורים לטוטאליטר בעולם השלישי זה שכשאתה משקיע בספורט, אתה מעלה את המוראל של האזרחים. אתה רואה שהיום יש פחות גאווה בספורט, אנשים לא רואים בספורט משהו שצריך לכבד. זה התפקיד של המדינה להוביל אג'נדה שספורט זה דבר חשוב. אין הורה שלא רוצה שהילדים שלו יעשו ספורט, כי זה תורם לבריאות לגאוות יחידה. כשיש ספורטאי במשפחה כולם גאים בו, זה עושה טוב וזה לא עולה הרבה כסף. אם התקציב של המדינה הוא 400 מיליארד שקל, יוסיפו עוד מיליארד שקל לספורט, היינו מתקדמים. צריכה להיות תוכנית אסטרטגית של המדינה. אם היה קם ראש ממשלה שבאמת רוצה לעשות טוב לתושבים, הוא היה מקים מקים מתקני ספורט. המדינה לא מבינה שזה כלי מדהים לעשות אזרחים מאושרים יותר".

הראיון בוצע על ידי עיתון ואתר האינטרנט "דבר".