אדום שיא

ורמוט (ערוץ הספורט)
ורמוט (ערוץ הספורט)
ורמוט וזהבי בימים הגדולים של הפועל (לירן דורף)
ורמוט וזהבי בימים הגדולים של הפועל (לירן דורף)
גילי ורמוט פורש מכדורגל כשהוא שיאן הזכיות בגביע המדינה וסמל אדום בשני מועדוני הפועל הוותיקים ביותר, הפועל חיפה והפועל תל אביב. בשניהם הוא רשם רגעי תהילה בלתי נשכחים, הביא המון שמחה אל רבבות אדומים, וכעת הוא נהנה להיזכר בחוויות, בראיון פרישה לאתר מרכז הפועל. "ברוך השם היו לי הרבה רגעים שאפשר היום להתרפק עליהם. בסוף, מה שהולך איתך זה החוויות". החפצים ששבר עם הכדור בבית, עונת האליפות ההיסטורית של הפועל חיפה ממנה שאב השראה כשחקן בנערים, החיבור המיוחד עם אלי גוטמן שהעלה אותו לבוגרים וצעד אתו כל הדרך במסע האירופי המדהים של הפועל תא באירופה, סגירת המעגל עם הגביע בחיפה ועוד

8.1.2021

גילי ורמוט הוא מסמלי הפועל. שיאן הזכיות בגביע המדינה לכדורגל פרש בגיל 35 כשהוא מותיר אחריו המון שמחה בלבבות אדומים, בין אם אלה מקבוצת הולדת וסיום הקריירה שלו, הפועל חיפה, ובין אם אלה מקבוצת שיא תהילתו, הפועל תל אביב.

בגיל 17 העלה אותו אלי גוטמן לבוגרים של הפועל חיפה, ובהמשך הביא אותו להפועל תל אביב כדי לבנות את אחת הקבוצות הגדולות שהיו בישראל אי פעם, עד שאפילו באירופה למדו להגות את שם המועדון. את הקריירה יסגור ורמוט במועדון הנעורים עם גביע המדינה, איך לא, בצורה המרגשת ביותר שיכולה להיות, אחרי ניצחון ענק על ביתר ירושלים בטדי, בהארכה. מה עוד יכול שחקן הפועל, אדום אמיתי, לאחל לעצמו?

הכל התחיל בבית ההורים שבקריית ים, שם נשברו לא מעט חפצים כי גילי לא הסתפק בלשחק עם הכדור בשכונה ובבית הספר ולכן אבא שלח אותו למגרש הפועל בקריית חיים בגיל 9, שם ילהטט בכדור וישכיב שחקני יריב עד גיל 20. "אבא תמיד חלם שאהיה שחקן כדורגל. תמיד הייתי עם הכדור, כילד, ובלטתי במשחקי הכיתה והשכונה. זה היה טבעי להגיע לכדורגל כי גדלתי בבית בו כל הזמן היה כדורגל בטלוויזיה".

בגיל 14 הוא רואה מהצד קבוצה גדולה נוספת בתולדות הכדורגל הישראלי, הפועל חיפה של רובי שפירא ז"ל ואלי גוטמן יבל"א, קורעת את הליגה ומניפה צלחת אליפות היסטורית ב-1999. "היה לנו מנוי למשחקים בתור שחקני מחלקת הנוער, ומסע אליפות כזה גורם לך לרצות להגיע לשם גם כן. האליפות הזו משכה הרבה ילדים אל הפועל חיפה. גוטמן בנה קבוצה חזקה, ולימים, הוא ישחזר את העקרונות האלה בהפועל תל אביב. הוא הביא זרים פנטסטיים, ג'ובאני רוסו, גוראן מילנקו ודמיטרי אוליאנוב, שהיו ממש מעל הליגה, ישראלים מצוינים, והוא יצר תלכיד ממושמע שבו יש המון כישרון. הוא סידר את כולם לכדי קבוצה מדהימה".

השילוב שלך עם גוטמן הוא חלק מסוד ההצלחה שלך?

"בהחלט. הוא המאמן שהכי השפיע עלי. הבן שלו, אורי, כיום מאמן נס ציונה, שיחק אתי בנוער. הוא בן גילי. בהמשך אלי אימן אותי גם בתל אביב וגם בנבחרת ישראל ותמיד הוא ידע לגרום לי לבוא לידי ביטוי. יחד, בתל אביב, הגענו אל כמה מהרגעים הגדולים בהיסטוריה של המועדון. המון שחקנים טובים פרצו שם".

ורמוט היה זה שכבש את השער שהעלה את הפועל תא לשלב הבתים של ליגת האלופות. זה קרה בטפליצה, צ'כיה, בצורה כל כך אופיינית, בדקות האחרונות, כשהוא משכיב מגן יריב ובועט לרשת מזווית בלתי אפשרית ממש כדי לקבוע ניצחון 1-2, וזאת, אחרי גרימת הפנדל בגול הראשון. והוא נהנה לשחזר: "שלוש דקות לפני הגול סימנתי לגוטמן שאני רוצה להתחלף. הוא לא הסכים. זה היה המשחק הכי חשוב בדיעבד, שהעלה את הקבוצה בפעם הראשונה לשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג. בבתים, לא ניתן לשכוח את זה שניצחנו 0-3 בווינה את ראפיד מול 50 אלף צופים אחרי שהבסנו אותם בבית 1-5, והם היו הקבוצה החזקה בבית בו שיחקו גם המבורג וסלטיק". כזכור, התל אביבים עשו היסטוריה נוספת והעפילו מהבית אל שמינית הגמר שם נכנעו לקור הרוסי המקפיא בקאזאן, רוסיה.

"ברוך השם היו לי הרבה רגעים שאפשר היום להתרפק עליהם. בסוף, מה שהולך איתך זה החוויות. בעקבות ההצלחה במסע האירופי הגעתי גם לשחק באירופה".

בליגות של אירופה לא הכל התחבר לקשר המוכשר. "הגעתי בגיל 22 לגנט הבלגית והייתי עוד ילד. לא שיחקתי מספיק וחזרתי לתל אביב, אל שנות השיא בהפועל, ואז הגיעה הצעה מקייזרסלאוטרן מהבונדסליגה. זו היתה, בדיעבד, טעות ללכת לשם. היה שם מאמן שלא התאים לי ועברתי בהשאלה לדה חראפשחאפ ההולנדית. נהניתי שם, הייתי שחקן מוביל בקבוצה, וכשהייתי צריך לחזור לקייזרסלאוטרן, הקבוצה ירדה לבונדסליגה השניה. החלום שלי היה לשחק בספרד אבל זה לא יצא".

ומה החלומות עכשיו?

"שאלה טובה. החלטתי שאני רוצה להיות בעולם הכדורגל ולא בתחום אחר. זו המסקנה הראשונה אליה הגעתי בינתיים. עדיין לא יודע בדיוק בתור מה. יש לי תעודת מאמן ועברתי קורס מנהלי ספורט. בחודש הקרוב אדע".

את העונה הראשונה שלו בבוגרים עשה ורמוט בליגה הלאומית, שם שיחקה הפועל חיפה, וזה הסתיים עם העפלה, לא רק לליגת העל אלא אף אל גמר גביע המדינה שם נוצחה חיפה בידי סכנין. לכן, סימלית מאוד היתה הזכייה האחרונה של ורמוט בתואר, גביע המדינה 2018 עם חיפה, 44 שנה אחרי הפעם האחרונה של המועדון. "ממש לסגור מעגל אחרי ההפסד לסכנין בגמר 2004. לחזור אל המועדון שבו גדלת ולהפוך לשיאן הגביעים בישראל. זו היתה הזכייה הכי מרגשת והכי מתוקה שלי".

מי השחקנים שאיתם הכי אהבת לשחק?

"בחיפה זה הבלם אלירן אלקיים, שהוא דמות, ובתל אביב איתי שכטר ועומר דמארי".

איך אתה רואה את הסיטואציה של הפועל חיפה, שמפוצלת כיום לשתי קבוצות?

"יש שסע וזה לא טוב. רצוי שכל האוהדים יתאחדו אבל אני מבין מהיכן מגיע הפיצול הזה. זה דומה למצב של קטמון והפועל ירושלים, ואם זה קרה בירושלים ושתי הקבוצות האלה התאחדו, אז כנראה שבסוף זה יקרה גם בחיפה. המצב האידיאלי הוא שתהיה קבוצה אחת".

ומתי נבחרת ישראל תעפיל לטורניר גדול?

"קשה לי לראות האמת כרגע. אולי דרך ליגת האומות, כי בדרך הרגילה אני לא רואה את זה קורה. אין הרבה סיכויים. עם זאת יש עכשיו הגרלה טובה אז יש תקוה. נדרש מאתנו כושר שיא של השחקנים ושהכל יתחבר".