שר החוץ

הפועל זה לא רק בישראל. שיחה מרתקת עם אביגדור דגון בן ה-89, האחראי על קשרי החוץ של מרכז הפועל, חושפת ספורט בצל מזימות בינלאומיות, דיפלומטיה, שמעון פרס, ישראלים ופלסטינים, ומגיעה עד מלחמת האינטרנציונל הסוציאליסטי נגד פרנקו הפשיסט בספרד שנות ה-30. ואיך זה שדווקא התאחדות ספורט העובדים העולמית היתה הראשונה להרחיק את האיראנים כעונש על כך שסירבו להתחרות מול ישראלים?

כשחם עד כדי בלתי נסבל בחוץ, אין כמו להעביר שעה של גלישה אל ההיסטוריה ואל סיפורים מרתקים מן העבר במשרדו הממוזג של אביגדור דגון בן ה-89, האחראי על קשרי החוץ של מרכז הפועל. 100 שנה של היסטוריה בשעה של בריחה מהמציאות הלוהטת הנוכחית והיכרות עם האיש הכי ותיק במרכז הפועל, תמיד מהנה, מעשיר וכמו בריזה נעימה.

אביגדור מתחיל ממש מההתחלה של הפועל, שנת 1913, ארגון שהשתייך אל האינטרנציונל הסוציאליסטי וספורט הפועלים העולמי, וכך בשנות ה-30 זה נראה טבעי ביותר לשלוח לספרד קבוצת כדורגלנים ואתלטים מהפועל חיפה והפועל תל אביב על מנת להלחם בספרד נגד השליט הפשיסט פרנקו.

ספורטאי הפועל עוד השתתפו במשחקי הפועלים העולמיים בווינה באותן שנים, אולם מרגע שאוסטריה התאחדה עם גרמניה ב-1938 (אנשלוס) ומלחמת העולם השניה פרצה כעבור שנה, חדל הארגון הבינלאומי מלפעול עד הקמתו מחדש בבריסל, בלגיה, שנת 1946, שם ייצג את הפועל עמנואל גיל. שמו של ארגון ספורט הפועלים מאז ועד היום הוא CSIT, הוא מונה 50 מדינות, ומנכל הפועל יורם ארשנטיין הוא סגן יור הארגון ואחראי על התרחבות הארגון כיום. בחודש הבא הוא ייצא לועידה בשווייץ שם ימליץ על קבלת מדינות חדשות כרואנדה, האיטי, פקיסטן המוסלמית ועוד.

כ-70 שנה לאחר מלחמת העולם הנוראית מקיים מרכז הפועל באופן קבוע חילופי משלחות ושיתופי פעולה ספורטיביים עם גרמניה במסגרת הרשות לחילופי משלחות נוער וצעירים. הספורט מחבר בין עמים, וזו אג'נדה אותה מקיים הפועל הלכה למעשה. רק בשנה האחרונה (מאז יוני 2017) שלח מרכז הפועל יותר מ-1400 ספורטאיות וספורטאים לתחרויות בינלאומיות שונות ברחבי הגלובוס. חלק מהתחרויות הן קבועות, כמו למשל אליפות העולם לריצות בצרפת, משחקי ורנה בבולגריה, תחרות בינלאומית לעובדים ברומניה ועוד תחרויות הנובעות משיתופי פעולה עם ארגונים בינלאומיים שונים.

אביגדור משמש גם כמזכיר ארגון ותיקי הפועל שבראשו עומד סולומון סטולר. הוא אחד משמונה חברי כבוד של CSIT, נולד בוורשה בשנת 1929, גדל בצרפת, דובר גם גרמנית, וכך עבד כמתורגמן, ובחמישים השנה האחרונות במרכז הפועל. בתפקידו כמנהל קשרי החוץ הוא ניהל בין היתר מאבקים נגד הדה לגיטימציה של ישראל בארגון העולמי.

דגון: "הקומוניסטים תמיד ניסו להשתלט על הארגון ותמכו בפלסטינים כנגדנו. ב-1991 הם הציעו לקבל את אשפ (ארגון שחרור פלסטין) כחברה בקסיט. זה היה שנתיים לפני הסכם אוסלו וההכרה של ישראל. מארחת הקונגרס, פינלנד, תמכה בבקשה, אבל היור העולמי, מוריס דבן הבלגי, שהיה מיודד איתנו, התנגד. ברוב דחוק נדחתה ההחלטה. דבן ביקש פגישה עם יור מפלגת העבודה דאז, שמעון פרס, במטרה למצוא דרך להדוף יחד את ההתקפות נגד ישראל ולמנוע השתלטות קומוניסטית על הארגון. סידרתי לו את הפגישה כעבור שנה, וכעבור עוד שנה, ב-1993, התקיים הכנס העולמי של קסיט באילת. פרס, שהיה חבר גם באינטרנציונל הסוציאליסטי, דאג לכך שהקסיט יוזמן לכנס האינטרנציונל ובינתיים גם דעכה השפעת הקומוניסטים עם נפילת מסך הברזל והתפוררות ברית המועצות".

מנכ"ל הפועל יורם ארנשטיין, בתפקידו כסגן יו"ר קסיט ואחראי על הרחבת הארגון, היה זה שהמליץ על חברותה של איראן בארגון. דגון: "האיראנים נשאלו מה יקרה כשספורטאים איראנים יצטרכו להתמודד מול ספורטאים מישראל במשחקי קסיט העולמיים הנערכים אחת לשנתיים והם השיבו משהו כמו דיה לצרה בשעתה וכי יימצא פתרון. המלצנו עליהם כחברים בארגון אבל במשחקי ריגה שבלטביה לפני שנה הם לא התייצבו לתחרויות בהן השתתפו נציגי הפועל ישראל ועל כן סולקו מאותה תחרות". גם ספורטאים מטוניסיה ואלג'יריה הורחקו מתחרויות לאחר שלא הופיעו מול ספורטאי הפועל ישראל.

ספורט הפועלים מייצר ידידות ואחווה בין עמים, ולאחר חתימת הסכם אוסלו היו תקוות גדולות לשלום אמיתי, אולם סיפורו הבא של אביגדור ממחיש את האכזבה. "בשנות ה-90 נולדה יוזמה איטלקית למרוץ תל אביב - עזה. היינו אצל ג'יבריל רג'וב במשרדו שברמאללה והגיעו אלינו נציגי הספורט הפלסטיניים לביקור במשרדי מרכז הפועל. האיטלקים תרמו כסף לפרויקט, הלוגיסטיקה כבר סוכמה ואירחנו מאוד יפה את הפלסטינים אצלנו. הם מאוד נהנו מהחום והידידות שהרעפנו עליהם אבל מאז שיצאו מפתח הדלת לא שמענו מהם כלום. חבל. אולי כל המצב ברצועת עזה היה שונה היום אם המרוץ היה מתקיים ומתניע תהליך של שיתוף פעולה. ניסינו כמה וכמה פעמים ליצור עימם קשרים ולהרים שיתוף פעולה בנושאים שונים אבל ללא הצלחה. היו רק חיוכים נחמדים. שום דבר מעשי".