שחקן נשמה

מיכאל (מישה) לשבסקי ז"ל
מיכאל (מישה) לשבסקי ז"ל
כל הספורט הישראלי ומרכז הפועל בפרט נפרד ומעניק כבוד אחרון למיכאל (מישה) לשבסקי ז"ל, רכז האתלטיקה הכבדה בהפועל, שופט האבקות בינלאומי, מאמן ומנהל, שתרם רבות להעלאת קרנו של הספורט הישראלי בעולם, לקליטת ספורטאים עולים בישראל ולקידום כל הספורט, ומעל הכל היה חבר טוב ואהוד על כולם

מרכז הפועל נפרד השבוע ממיכאל (מישה) לשבסקי ז"ל, מדמויות המפתח לא רק בהפועל אלא בכל הספורט הישראלי. מישה שימש כרכז האתלטיקה הכבדה בהפועל עד ימיו האחרונים, ובגיל 77 הובא למנוחות כשמאות אנשים מכל שדרות הספורט בישראל מלווים אותו בדרכו האחרונה.

מישה לשבסקי העלה את כל הספורט הישראלי אל מדרגה בינלאומית גבוהה, הן כשופט האבקות, הן כמאמן, הן כמנהל והן באיתור וקליטת ספורטאים יהודים מהתפוצות. זכורים לטוב במיוחד המתאבקים, יורי יבסייצ'יק, שסיים רביעי בסידני 2000, מרחק נגיעה ממדליה אולימפית היסטורית לענף, גוצ'ה ציציאשוילי, שזכה באליפות העולם, המדליסט האירופי מיכאל ביילין ועוד רבים וטובים.

הקשרים של מישה פתחו דלתות לספורט הישראלי בכל רחבי הגלובוס. הוא כיהן כשופט בתחרויות ההאבקות של המשחקים האולימפיים בברצלונה 92, אטלנטה 96 וסידני 2000, ונחשב למומחה עולמי בתחום. בישראל הוא טיפח דורות של ספורטאים ומאמנים, וכחבר הנהלות איגודי ההאבקות וההתעמלות הוא העניק תרומה ענקית לקידומם.

אבל מישה לא הגביל עצמו לענפי האתלטיקה הכבדה, הכוללת גם את ענף המשקולות, ולהתעמלות. מישה שימש כתובת לכל ספורטאי ומאמן שנתקלו בבעיות בירוקרטיה בישראל. הוא השתמש בידע הנרחב שלו ובקשריו על מנת לקדם את הספורט ולסלק מהדרך מכשולים בירוקרטיים. אין אחד שפנה אליו ולא זכה לאוזן קשבת.

בלוויה ספד לו מנכ"ל הפועל יורם ארנשטיין: " לשבסקי היה אחד מעמודי התווך של הספורט הישראלי ושל מרכז הפועל. עולמו של מישה היה עטוף בציונות, אהבה לספורט ואהבה עזה למשפחתו. לפני כ-30 שנה הכרתי את מישה עת נכנסתי לתפקידי כמזכיר הפועל ברחובות. האנרגיות הרבות שהשקיע בהקמת ענף ההאבקות ברחובות היו עצומות. כל ההליכים הלוגיסטיים, המקצועיים, המנהליים נעשו על ידי מיכאל כאילו חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלו. המסירות לאנשים שמרביתם היו עולים חדשים מהעלייה המסיבית של שנות ה-90 היתה ללא גבולות. לימים, כשמינו אותי ליור איגוד ההאבקות וקצת התחלתי להבין יותר בספורט הישראלי, הבנתי עד כמה מיכאל משקיע בקליטת מאמנים עולים, ספורטאים עולים ועד כמה הוא דואג להביא למדינת ישראל את הטובים היותר כדי להאדיר את שמה של ישראל בתחום הספורט. גם מאוחר יותר כמנכל הפועל נחשפתי לעובדה עד כמה אנשים העריכו והוקירו את מישה. בכל מקום שביקרנו בסידני, בניו יורק, בברייטון ביץ', באליפויות אירופה, אליפויות עולם או אולימפיאדות, הבנתי עד כמה משקלו של מישה לא יסולא בפז. לשבסקי היה ידען גדול בכל הקשור לספורט וייעץ לאין ספור עמותות ואנשים, ספורטאים, כיצד להתנהל באופן אפקטיבי אל מול בירוקרטיה או קשיים מינהליים כאלה ואחרים. אהבתו לספורט חצתה את כל ענפי הקרב אבל גם התפשטה לענפים אחרים.
גם אם לא נתבקש, עמד מישה לצידם של כל רכזי הספורט במרכז הפועל והציע עזרה בעצה טובה, עבודה פיזית קשה או סיוע בהתמודדות מול קשיים ולחצים. העיסוק בספורט הוא דרך חיים, כל העוסקים בספורט משקיעים שעות רבות מחוץ לתא המשפחתי החם. בשיחות שהיו לי עם לשבסקי, לעיתים די קרובות, הוא תמיד שוחח בגאווה על הקשר החם בתוך המשפחה, על החברות והאהבה הבלתי רגילים בחיים המשותפים עם סופה ועל הגאווה הגדולה באיתן ובאילן ובנכדים המדהימים. מיכאל היקר! אנו נפרדים היום ממך אבל בשום אופן לא ניפרד מזכרך, תמיד תישאר בליבנו כאדם אוהב, מסור, כן, חכם, ביצועיסט ממדרגה ראשונה ובעיקר חבר במלוא מובן המילה".

מישה השאיר אחריו תלמידים רבים, ואחד הבולטים שבהם הוא השופט, מאמן ומורה לספורט, בוריס יוחננוף, ששפט בריו 2016: "הגעתי לאן שהגעתי בזכות מישה, המורה הגדול שלי, המורה הכי טוב שיש וגם חבר טוב. אין ולא יהיה כמוהו. הוא הביא את ההאבקות אל הזמנים הכי טובים של הענף".

רונה פרוינד עמיצור, מנהלת מועדון ההתעמלות בסביון, אותו הקים מישה, מספרת אף היא על אדם מיוחד במינו: "מישה הקדיש את כל חייו לספורט בישראל וראה בפועלו שליחות. הוא לא הסתכל על מרכזים, מכבי או הפועל, כשמדובר היה בתרומה לספורט הישראלי. הוא דאג לספורטאים מעבר לפוליטיקה. הוא תרם להכרה הבינלאומית בישראל באמצעות הספורט. הוא אף פעם לא ציפה להכרת תודה אלא רק רצה לתת ולתת ללא תמורה. כל מי שפנה אליו קיבל עזרה. שחקן נשמה".

כל בית הפועל שולח תנחומיו למשפחתו של מישה.
יהי זכרו ברוך.