מרכז הפועל מרכין ראש עם לכתו של יצחק אופק ז"ל

יצחק אופק ז"ל
יצחק אופק ז"ל
יצחק, מראשי הספורט בישראל, היה מנכ"ל מרכז הפועל בין השנים 1976 עד 1990, ובמשך תקופה דומה, 14 שנים, כיהן בתפקיד יו"ר הוועד האולימפי בישראל. בן 84 היה במותו מרכז הפועל משתתף בצער המשפחה, שולח לה את תנחומיו ומביע הערכה לפועלו של יצחק למען הספורט בישראל בכלל והפועל בפרט

יצחק, מראשי הספורט בישראל, היה מנכ"ל מרכז הפועל בין השנים 1976 עד 1990, ובמשך תקופה דומה, 14 שנים, כיהן בתפקיד יו"ר הוועד האולימפי בישראל. בן 84 היה במותו מרכז הפועל משתתף בצער המשפחה, שולח לה את תנחומיו ומביע הערכה לפועלו של יצחק למען הספורט בישראל בכלל והפועל בפרט.

יורם ארנשטיין, מנכ"ל הפועל: "איציק אופק היה מעמודי התווך של הספורט הישראלי בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. הוא הניח את היסודות לכל מוסדות הספורט הקיימים במדינה והיה אחד המנכ"לים המשפיעים ביותר במרכז הפועל. העשייה הציבורית היתה בדמו וגם אחרי שסיים את תפקידו הרשמי בספורט הישראלי, המשיך להתנדב ולפעול, הן במרכז הפועל, הן במכון וינגייט והן בוועד האולימפי. יצחק היה מורה, מחנך ואיש אשכולות בעל ניסיון וידע רבים. יהי זכרו ברוך".

יצחק אופק נולד בחיפה בשנת 1931 בחיפה להורים שעלו מפולין בסוף שנות העשרים. בגיל 10 הצטרף עם עוזי אחיו התאום לימייה של הפועל חיפה, שפעלה בחוף "שמן" ליד ביח"ר "שמן" במפרץ חיפה. מקס קלפוס, מאמן השחייה שראה אותו שוחה בבריכת בת גלים צרף אותו גם למחלקת השחייה שפעלה בברכה ונוהלה מ-1947 ע"י צבי רסנר, איש ספורט מנוסה ומארגן ספורט שהתגלה בקרב שארית הפליטה באירופה.
 
דויד הרשלר (מנהל הספורט בהפועל חיפה) הטיל עליו לגבות מסי חבר מ-72 חניכי מחלקת השחייה. הוא קיבל עליו את המשימה ברצינות רבה ודמי החבר שימשו למימון נסיעות המחלקה לתחרויות ברחבי הארץ. בתקופה זו הוסמך יצחק אופק כמאמן שחייה ע"י בוב קיפוט, מאמן שחייה אולימפי מפורסם בארה"ב, שהדריך בקורס למאמנים בבריכת השחייה בימק"א ירושלים.

אופק אימן מספר שנים שחייה באגודת הפועל חיפה. בין השחיינים שאימן נמנים מיכה קניץ ועמי שלף. הוא הקים את קבוצת הכדורמים של הפועל חיפה אותה אימן בנימין ראושניץ, וב-1953 עם הגיעו לתל אביב הצטרף לקבוצת הכדורמים של הפועל תל-אביב. בנוסף להדרכה בשחייה הדריך אופק קבוצות נוער בפעילות ימית מעשית ותיאורטית. המטרה היתה הכשרת ימאים צעירים לשרות בפלי"ם , בצי הסוחר, בדייג והתיישבות ימית.

רכז הימייה במרכז הפועל
משנת 1953 ועד 1970 שימש אופק כרכז הימייה הארצי במרכז הפועל בתל-אביב, ובשנת 1960 כיהן אופק כיו"ר ועדת השייט ליד ההתאחדות לספורט בישראל. כשיצאה משלחת ישראל למשחקים האולימפיים במלבורן 1956, ביקש אופק מחיים גלובינסקי ראש המשלחת, להביא חומר כתוב על תחרויות השייט באולימפיאדה – תקנונים, סוגי המפרשיות וכדומה. חומר זה היווה בסיס לפיתוח ענף השייט הספורטיבי.

אופק פנה להתאחדות השייט הבינלאומית בלונדון וזו שלחה בדואר טפסים כדי שישראל תירשם כחברה בהתאחדות הבינלאומית לשייט. איגוד שייט עדיין לא היה קיים, לכן נרשמה מחלקת הימייה של מרכז "הפועל" כחברה בהתאחדות הבינלאומית לשייט. בשנת 1960, כאשר הוקמה ועדת שייט ליד ההתאחדות לספורט בישראל, תוקן הרישום בהתאחדות הבין לאומית לשייט,IYRU . ב- 1969 קבלה ועדת השייט בהתאחדות לספורט עצמאות והפכה לאיגוד השייט בישראל.

אופק הוביל את השייט הספורטיבי להישגים רבים. הראשון היה ב–1969, זכייה במדליית זהב באליפות העולם בשייט מפרשיות מדגם 420 שנערכה בסנדהם, שבדיה, שם סיימו לידיה לזרוב וצפניה כרמל במקום הראשון וזו היתה אליפות עולם ראשונה שמדינת ישראל זכתה אי פעם. בעקבות ההישג אירחה ישראל ב–1972 את אליפות העולם במפרשיות מדגם 420 בחופי ת"א. מוקה לימון שימש כיו"ר הועדה הציבורית ואופק כראש הוועדה המארגנת. ענף השייט מוסיף עד היום להיות ענף עתיר הישגים במשחקים האולימפיים, באליפויות עולם ובאליפויות יבשת אירופה .

פעילותו של אופק במרכז הפועל
בשנת 1961 מונה אופק לשמש כרכז הכדורגל במרכז הפועל, כעבור שנה פרש מריכוז הענף והוטלו עליו שלושה תפקידים בעת ועונה אחת: מנהל אגף הארגון ועוזר מזכ"ל (של יצחק פנאי), רכז ההסברה ודובר מרכז הפועל וזאת בנוסף לתפקידו כיו"ר ההתאחדות לספורט החל מ-1971. הוא נשא בתפקידים אלו עד 1976 אז נבחר למזכ"ל "הפועל" ובמקביל, ליו"ר הוועד האולימפי.

כמו כן כיהן אופק כסגן יו"ר (וגם יו"ר בפועל) של המועצה להסדר ההימורים בספורט שהוקמה בשנת 1967 והזרימה מיליוני שקלים לפיתוח הספורט בישראל.

השנים בהן כיהן יצחק אופק כמזכ"ל הפועל, נחשבות לאחת התקופות המוצלחות של התאגדות "הפועל" והספורט בישראל. בשנים אלו הוקמו ברחבי הארץ עשרות אולמות ספורט, מגרשי כדורסל ומתקני ספורט. שופץ אצטדיון הכדורגל ברמת גן, הוקם מרכז הספורט הלאומי בשיתוף עירית תל אביב בהדר יוסף (אצטדיון האתלטיקה, מגרשי הטניס ואולם הכדורסל), הוקם המטווח הלאומי לקליעה בהרצליה והוקם מרכז ההדרכה על שם עמנואל גיל במרכז הימי בשדות ים.

אופק הפעיל את משרדי מרכז "הפועל" כמטה יעיל, והפועל זכה להגמוניה בכל ענפי הספורט. בתקופת כהונתו של אופק כמזכ"ל הפועל נערכו ארבע פעמים "משחקי הפועל", שהיו אירועי השיא של הספורט בישראל. מוסדות הספורט הבין לאומיים הכירו בהם כמשחקים אזוריים. משחקי הפועל פורסמו בלוח אירועי הספורט הבין לאומיים בעולם. במשחקי הפועל השתתפו אלופי עולם, אלופים אולימפיים, אלופי יבשות ומדינות. משחקי הפועל נערכו אחת לארבע שנים – שנתיים לפני או אחרי משחקי ה"מכביה". ב"משחקי הפועל" וב"מכביה" השתתפו הנבחרות הלאומיות של ישראל בכל הענפים.

במסגרת משחקי הפועל נערכו גם אליפויות CSIT, ארגון ספורט הפועלים הבין לאומי. באליפויות אלו נטלו חלק מאות ספורטאים מארגוני ספורט הפועלים בעולם. אופק היה הנציג של CSIT בארגון הגג של התאחדויות הספורט הבינ"ל AGFIS ומושב זה הקנה לאופק ול"הפועל" מגע ישיר עם ראשי התאחדויות הספורט הבין לאומיות, כגון פיפ"א, פינ"א, פיב"א, פיל"א ועוד 48 התאחדויות ספורט בין לאומיות. הקשר הזה סייע מאד בארגון משחקי הפועל.

במסגרת האגף לספורט עממי של "הפועל" פעלו מחלקות הספורט במקומות העבודה, ואחת לשנה נערכה ה"ספורטיאדה", כנס ספורט ארצי של מקומות עבודה ותחרויות בענפי הספורט השונים.

ה"ספורטיאדה" נערכה במקומות שונים בארץ, בטבריה ובבאר שבע. החל מ1983 נערכת ה"ספורטיאדה" באילת ומאז היא מתקיימת שם בקביעות מדי שנה. זהו מפעל הספורט העממי הגדול במדינה. במסגרת האגף לספורט עממי וכותרת "הפועל" נערכו בכל שנה עשרות צעדות, מרוצים ומשחים עממיים.