הגינות בספורט

לנצח ביושר ולהפסיד בכבוד – הגינות בספורט

הספורט צריך ויכול לשמש דרך לנימוסים הוגנים ולהתנהגות מוסרית בשביל העוסקים בו. יש בו סגולות שאפשר להשתמש בהן למטרות חינוכיות נעלות. צר מאוד, שרבים מן העוסקים בספורט נוקטים את הכלל: "כל דאלים גבר", וסבורים שכל האמצעים כשרים ובלבד לזכות בניצחון. אלה אינם זכאים לשם "ספורטאים", והכינוי "מרדפי שיאים" הולמים יותר. לא כולם יודעים להוקיר את עקרון "המשחק ההגון", המנחיל לספורט את כוחו המחזק, בלעדי הגינות במשחק אין ערך לספורט ואין חשיבות לספורטאי, אפילו יהא כוחו הגופני רב ועצום, לא בכוחו בלבד נמדד ערכו של האדם אלא גם בגבורתו המוסרית, בעצמתו הרוחנית ובאישיותו.

המנצח יזכור תמיד להביע למנוצח את הוקרתו על המאבק: המנוצח חייב לברך את מנצחו וללחוץ את ידו לאות הוקרה על הצלחתו. לעולם אל תראה פנים זועמות אחרי כשלון, ואל תריע בראש חוצות על הצלחתך. שני הדברים עלולים לפגוע בכבוד יריביך, וגם לא יוסיפו כבוד. אם אירע שהשופט טעה וגרם לך מכשול – הער לו על כך באדיבות. על זכותך עמוד בצורה נאותה: בזמן הראוי ולפני המוסד המתאים.

בשעת הפעולה הספורטיבית מוטב שלא לדבר, ועל אחת כמה וכמה שאסור לנבל את הפה בקריאות גנאי ובקללות. אם הפסדת במאבק, אל תתייאש – עוד חזון למועד. אל תחפש תירוצים ואמתלות ואל תסבירם לזולתך." אחרי הקרב אין מנפנפים באגרופים", אומר פתגם רוסי. מוטב שתפשפש במעשיך ותמצא את מקור הכישלון, כדי לתקן את הטעון תיקון.

החינוך הגופני הוא אסכולה להתנהגות היגיינית. הלובש בגדי ספורט יעסוק בספורט בלבד. העישון אסור, לפחות במגרש, בזירה ובאולם ההתעמלות. הספורטאי יתחרה תמיד בכובד ראש ולא בקלות דעת, אפילו כוחו עולה הרבה על יריבו, ולא יעליב ביריבו החלש על ידי אופן תחרות שיש בו מן הזלזול והביטול. כן לא ייכנע מתוך ייאוש קודם הזמן, מתוך חשבון ש"בין כך ובין כך ינצח היריב". כלל גדול הוא בספורט: מוטב להיות מנוצח מאשר להיכנע!
זכור: לא יערב הניצחון שהושג לא בדרך הישרה. יכול אדם לרמות אחרים, אך את עצמו לא ירמה, ואף אם אחרים יכבדוהו כמנצח – יבוז הוא לעצמו כרמאי.

הצטייד בסבלנות ובקשיות עורף, עשה כל מאמץ כדי לזכות בניצחון, תכנן כל פרט והשתמש בכל האפשרויות: למד על מעלותיו וחסרונותיו של יריבך ונצל את התנאים האובייקטיביים ואת תכונותיך שלך לטובתך. אולם אם תנצח לא ביושר – תהיה לך ההצלחה למועקה, והניצחון – לצחיון. פיר דה – קוברטן קבע כלל חשוב בחוק האולימפי: "באתם הנה (למשחקים האולימפיים) לא לנצח, אלא להיאבק".

השבועה האולימפית
(לראשונה – באנטורפן, 1928)